דלגו לתוכן
מגזין תוכן בעבריתטעם ביום

כלי בינה מלאכותית שעובדים בשביל העסק.

חיפוש
בינה מלאכותית לתכנות

יצירת קוד בבינה מלאכותית: איך בקשה במילים הופכת לתוכנה

יצירת קוד בבינה מלאכותית היא כתיבה או שינוי של הוראות תוכנה לפי בקשה במילים והקשר מהפרויקט. אפשר להיעזר בה למשימות תכנות, לתיקונים ולבדיקות, אך צריך לבדוק את התוצאה לפני שמפעילים אותה בעסק.

איור של רכיב תוכנה שנבנה מחלקים ולצדו זכוכית מגדלת לבדיקה
תמונה: איור שנוצר בבינה מלאכותית

יצירת קוד בבינה מלאכותית היא כתיבה או שינוי של הוראות תוכנה לפי בקשה במילים והקשר מהפרויקט. אפשר להיעזר בה למשימות תכנות, לתיקונים ולבדיקות, אך צריך לבדוק את התוצאה לפני שמפעילים אותה בעסק.

מהי יצירת קוד בבינה מלאכותית

יצירת קוד בבינה מלאכותית מאפשרת לתאר פעולה רצויה במילים ולקבל קוד שמנסה לבצע אותה. אפשר לבקש פונקציה חדשה, השלמה לקוד קיים או שינוי בהתנהגות של תוכנה. המודל משתמש בבקשה ובהקשר שנמסר לו כדי להציע הוראות בשפת תכנות.

לדוגמה, אפשר לבקש כלי שמקבל רשימת פניות ומסמן רשומות שחסרה בהן כתובת דוא״ל. התוצאה יכולה להיות קטע קוד שמעתיקים לפרויקט, או שינוי שהכלי מציע ישירות בקבצים. בתיעוד של GitHub Copilot מתוארות הצעות שמשלימות את השורה הנוכחית, מוסיפות בלוקים חדשים של קוד או מציעות עריכות בקוד קיים. העריכות יכולות לכלול הוספה, שינוי ומחיקה.

ההצעות חלות רק אחרי שהמשתמש מאשר אותן במפורש. אפשר לקבל הצעה שלמה או חלק ממנה, לדחות אותה, או להתעלם ממנה ולהמשיך להקליד. כלומר, ההחלטה הסופית נשארת אצל האדם שעובד על הקוד.

הקוד שנוצר עדיין דורש בדיקה: האם הוא מבצע את הפעולה שהתבקשה, משתלב בפרויקט ומטפל גם בקלט שגוי. מי שרוצה להבין איך הקוד משתלב במוצר שלם יכול להמשיך להסבר על פיתוח אפליקציות בעזרת בינה מלאכותית.

דרכי עבודה ליצירת קוד בעזרת בינה מלאכותית
דרך העבודהמה מקבליםמתי היא שימושית
השלמה בתוך עורך הקודהצעות להמשך הקוד בזמן הכתיבהכשכותבים קוד ורוצים עזרה מקומית
שיחה על הקודהסברים, הצעות לשיפור ושינויים בקבצים שבחרתם, באישורכםכשצריך לברר בעיה או לנסח פתרון
מצב סוכן בעורךעבודה בתוך הפרויקט המקומי, למשל הרצת בדיקות ופקודותכשרוצים להעביר לכלי משימות שגרתיות
סוכן ענןעבודה על issue במאגר ופתיחת pull request לביקורתכשיש משימה מוגדרת היטב שלא רוצים לכתוב בעצמכם

מקור: GitHub: בחירת כלי בינה מלאכותית למשימת פיתוח

איך מקבלים קוד: השלמה, שיחה או סוכן

לפי התיעוד של GitHub, יש שלוש דרכי עבודה עיקריות. הן נבדלות במידת השליטה שנשארת בידיכם ובכמות העבודה שמועברת לכלי.

השלמה בתוך העורך

בהשלמה בתוך עורך קוד, הכלי מציע המשך בזמן הכתיבה ואתם מחליטים אם לקבל אותו. אפשר גם לתאר בהערה מה רוצים ולקבל קוד שמתאים לתיאור. לפי GitHub, הדרך הזו מתאימה למי שכותב את הקוד בעצמו ורוצה לשפר ולהאיץ את העבודה.

שיחה על הקוד

בשיחה אפשר לתאר משימה, לקבל הצעה ולבקש תיקונים או הסבר. ב־GitHub Copilot Chat יש שלושה מצבים: מצב שאלות, שמסביר מושגים ומציע שיפורים; מצב עריכה, שמציע שינויים בקבצים שבחרתם ואתם מאשרים כל אחד מהם; ומצב סוכן.

סוכן תכנות

סוכן יכול לקרוא קבצים, לערוך קוד ולהריץ פקודות, ולתקן את עצמו כשמשהו משתבש. כך מתואר תהליך העבודה בתיעוד השיחה והסוכנים של GitHub Copilot. לפי GitHub, מצב סוכן בעורך עובד בתוך הפרויקט המקומי, ואילו סוכן הענן מקבל משימה מתוך issue במאגר, בודק את הקוד, מבצע שינויים ופותח pull request לביקורת.

לכן, בבחירת כלי כדאי לברר אם אתם רוצים לקבל הצעות בלבד או לאפשר לו לעבוד בתוך הפרויקט. לבעלי עסק שמזמינים פיתוח, השאלה המועילה היא מי בודק ומתחזק את התוצאה. אפשר להכין תיאור של כלי רצוי ולדון בו עם מפתח גם בלי לדעת לתכנת. מדריך נפרד מסביר מתי צריך מפתח אנושי ומה הכלים יכולים לבנות.

אילו משימות מתאימות להתחלה

משימה תחומה, עם קלט ותוצאה צפויה, היא נקודת התחלה נוחה. GitHub מונה כתיבת בדיקות וקוד חזרתי, הסבר והערות על קוד, ואיתור באגים ותיקון תחביר בין הדברים שעוזר התכנות שלה עושה הכי טוב.

  • למפתחים: הכנת טיוטה לפונקציה או לבדיקות, בתוך פרויקט שהם מכירים.
  • ללומדים: קבלת הסבר על קטע קוד ובחינת ההבדל בין פתרונות.
  • לבעלי עסק ללא רקע בתכנות: המחשה של רעיון קטן, עם נתוני דמה, לפני שמחליטים אם לפתח אותו.

סוכן הענן של GitHub מיועד, לפי התיעוד, למשימות מוגדרות היטב, כולל משימות תחזוקה. משימה עמומה כמו ״לשפר את האתר״ לא מתאימה, ואילו ״להוסיף שדה טלפון לטופס ולבדוק שהוא נשמר״ מגדירה מה צריך להיבדק.

מומלץ להתחיל במשימה שאפשר לבדוק בנפרד. שינוי במנגנון תשלום או בהרשאות משתמשים מצריך ביקורת מקצועית שמתייחסת להשפעה על המערכת כולה. הקריטריון לבחירה הוא היכולת לבדוק את התוצאה ולהחזיר את המצב לקדמותו במקרה של תקלה.

דוגמה לבקשה שאפשר לבדוק

בדוגמה היפותטית, עסק רוצה לסמן פניות שחסר בהן דוא״ל. לפני יצירת הקוד צריך להחליט מה פירוש המילה ״חסר״: תא ריק בלבד, או גם תא שמכיל רווחים. בקשה שימושית מגדירה זאת מראש:

כתבו פונקציה שמקבלת רשימת פניות. בכל פנייה יש שם וכתובת דוא״ל. הפונקציה תחזיר רשימה חדשה של הפניות שבהן כתובת הדוא״ל ריקה או מכילה רווחים בלבד. אל תשנו את הרשימה המקורית. צרפו דוגמאות בדיקה והסבר קצר על דרך ההפעלה.

בדיקת התוצאה יכולה לכלול פנייה עם כתובת מלאה, פנייה עם שדה ריק ופנייה עם רווחים בלבד. לפי ההגדרה, הפנייה עם הכתובת המלאה צריכה להישאר מחוץ לתוצאה, והפניות האחרות צריכות להיכלל בה. אחר כך בודקים גם רשימה ריקה ופנייה ששדה הדוא״ל חסר בה לגמרי, ומחליטים כיצד רוצים לטפל בהן.

אין בדוגמה בדיקה של תקינות כתובת הדוא״ל או של האפשרות לשלוח אליה הודעה. אלה דרישות נוספות שצריך להגדיר בנפרד. אם הכלי צריך להתחבר למערכת קיימת, מסרו למפתח את תיאור המשימה ואת דוגמאות הקלט והפלט הצפויות.

בקשה כזו מקצרת גם את הבדיקה. כשההגדרות כתובות מראש, אפשר להשוות כל שורת פלט לדרישה במקום לנחש מה הכלי התכוון לעשות.

מה לבדוק לפני שמפעילים את הקוד בעסק

GitHub ממליצה לוודא שהקוד מתקמפל ושכל הבדיקות עוברות, שהוא מתאים למטרה ולארכיטקטורה של הפרויקט, ושהספריות שהוא מציע קיימות ומתוחזקות. היא מזהירה גם מפני ממשקי תוכנה מומצאים, התעלמות מאילוצים ולוגיקה שגויה, ומבדיקות שנמחקו או דולגו במקום להיות מתוקנות. ההמלצות מופיעות במדריך לבדיקת קוד שנוצר בבינה מלאכותית.

  • ודאו שהתוצאה תואמת לדרישה המקורית, כולל מצבים חריגים.
  • עברו על השינויים וחפשו פעולות שלא ביקשתם.
  • ודאו שבדיקות לא נמחקו או הושבתו כדי שהקוד יעבור.
  • בדקו את הספריות שנוספו ואת תנאי הרישיון שלהן.
  • בקשו מאדם שמכיר את המערכת לבדוק שינויים מורכבים או רגישים.

אפשר להיעזר גם בסקירת קוד אוטומטית כחלק מהבדיקה. לצורך ניסיון ראשון בעסק, בחרו עותק נפרד של הפרויקט ונתוני דמה, ושמרו גרסה שאפשר לחזור אליה. לפני שימוש שוטף, קבעו מי מטפל בתקלות ואיך מדווחים לו עליהן.

מקורות

אהבתם? שתפו עם מי שזה יעזור לו